פתח תקווה – אם המושבות חוגגת שנה בסימן שימור המורשת 145 צילום: איריס שנבל צלם לא ידוע רחוב חובבי ציון פינת רוטשילד אז היום
צילום: ת.י.א. רוזנבלית צילום: צבי שויץ רחוב ההגנה רחוב אחד העם 2 הצילומים ההיסטוריים באדיבות הארכיון לתולדות פתח תקווה ע"ש עודד ירקוני
3 תושבות יקרות ותושבים יקרים, שנים להיווסדה 145 השנה חוגגת פתח תקווה פתח תקווה, אם המושבות, הוקמה על ידי יהודים חרדים מירושלים, חלקם ילידי אירופה וחלקם ילידי הארץ, שבאו עוד לפני העלייה הראשונה לארץ והיו חדורי אמונה ורצון לגאול את הארץ משיממונה ולגאול את האדם מאורח החיים של אכילת "לחם חסד". יהודים אלו המשיכו לנהל אורח חיי דתי לצד עיבוד האדמה והאמינו בעבודה קשה לצד לימוד תורה וקיום מצוות. כך, בעבודה קשה וסיזיפית, החל סיפורה של המושבה שנוסדה והפכה לאחת הערים הגדולות והמרכזיות בארץ. 1878 בשנת תושבים, אשר בחרו לגור ולחיות בה 280,000- היום פתח תקווה היא עיר מטרופולין בה מתגוררים למעלה מ ומצאו בה עיר המספקת את מיטב שירותי החינוך, התרבות, התעסוקה והפנאי. ראשיתה של העיר הינה אבן יסוד בהבנת המרקם הייחודי של העיר פתח תקווה. לצד אתרים ותיקים בעלי היסטוריה מפוארת המספרים את סיפורה של המושבה וחיי התושבים בה, הלכו וקמו מבנים חדשים ומודרניים, מוסדות תרבות ואתרי בילוי ופנאי. העיר פתח תקווה הינה עיר רבגונית, המשלבת ישן מול חדש, מבנים ותיקים בעלי מורשת לצד מבנים חדשים ומודרניים, שכונות ותיקות לצד שכונות חדשות, כל אלה ועוד יוצרים את הרקמה האנושית הייחודית לעיר. המחלקה לשימור המורשת פועלת למען שימור האתרים ההיסטוריים בעיר ומקיימת מגוון פעילויות שמטרתן העלאת המודעות למורשת ההיסטורית של העיר. במהלך השנה מתקיימים סיורים, הרצאות וסדנאות לתושבי שנה לעיר אני מזמין אתכםלגלות יחד אתנו אתהמושבהשל פעם, להצטרף 145 העיר ולאורחיה. לרגל חגיגותהלסיורים ולפעילויות, וליהנות מחוויה מהנה ומרתקת. שלכם, רמי גרינברג ראש העיר , לסייר בלב המושבה ההיסטורי 145- מוזמנים.ות לחגוג עםאם המושבותאת יום הולדתה ה ולגלותאת פנינות חן הנמצאות בה ומספרותאתסיפור היווסדה והתפתחותה.
4 אתרי מורשת העיר פתח תקווה - המסלול הכתום שטמפפר יהושע סלור ההגנה פיק״א חובבי ציון נורדאו מקס חיים עוזר גוטמן ברון הירש ליפקיס זאב רוטשילד קציר אהרון פינסקר איכילוב יצחק ברקוביץ יצחק הרב מוהליבר שמואל מונטיפיורי 13 14 15 16 17 18 12 11 10 9 8 8 6 4 5 3 2 7 1 כיכר המייסדים, חובבי ציון, מונטיפיורי, ברון הירש, פינסקר המסלול הכתום
5 אחוזת לחמן - היקב, רחוב חיים עוזר פינת רחוב אוסישקין כיכר המייסדים, מפגשהרחובות: חובבי ציון, פינסקר, שטמפפר וחיים עוזר מכספי אמיל צבי לחמן (על 1884 השטח נקנה בשנת שמו רחוב נחלת צבי הסמוך) והרב אריה פרומקין ) בנה בשטח האחוזה של לחמן ובעזרתו 1916-1845( את ביתו. אגף בבניין יועד לתלמוד תורה. האחוזה היתה מוקפת בחצר גדולה וסביבה חומה ששימשה כמחסה במקום זה התמקמו מייסדי המושבה פתח תקווה . כאן היה מרכז החיים 14.10.1878 , ב-ז' חשוון תרל"ט החברתיים, התרבותיים והכלכליים של המושבה בראשיתה. המקום נבחר בשל היותו גבוהמעלסביבתו - מטעמים ביטחוניים כמו גם מפני שסביב היו ביצות נרכשו המבנה והשטחעל ידי אליעזר פרידמן ובניו, אשר בנו על חלקמהשטח יקב. בשנות 1912 לתושבי המושבה בזמן הפרעות. בשנת העבירה המשפחהאתהיקב לאזור התעשייהקרייתאריה עדשפסק לפעול במהלךשנותהשבעים ונמכר לחברתסטוקשהפכה 60 - ה ליקבי ברקן. אחוזת לחמן כבר אינה קיימת ומבנה היקב המקורי נהרס בסוף שנות השמונים ובמקומו קיים מגרש חנייה, אך מתחתיו מצוי עדיין המרתף שבו אוחסן היין בתהליך יצורו ובצמוד לו קיים מבנה המזגגה בו ארזו את היין וממנו נשלחו הבקבוקים לעולם, עשוי מלבני סיליקט וגג בטון שטוח. בקיר המערבי שלו שרידיו של מבנה הכורכר שבתוכו היו בריכות היין. שנוצרו בשל עליית הירקון על גדותיו ובאין מערכת ניקוז. סביב הכיכר נבנו בתי המגוריםשל המייסדים וכן מבני הציבור. אחת הפעולות הראשונות שעשו המייסדים בכיכר היא חפירת הבאר, שמקומה המקורי לא ידוע בוודאות. עד אז היו משתמשים במי הירקון שהיו מ' ולאחר שלא 18 מזוהמים. את החפירה ארגן יהושע שטמפפר בעזרת פועלים ערבים. החוזה המקורי היה שהם חופרים עד עומק .27.11.1878 - מטר. ב 25- נמצאו מים בעומק זה הפסיקו את עבודתם. רק לאחר דין ודברים המשיכו בחפירה והמים נמצאו בעומק כ ערביי האזור כינו את הבאר "ביר שוע" לכבודו של יהושע שטמפפר שהיה מוכתר המושבה והם ייחסו לה סגולות מרפא ופריון. סגולות אלו לא היו אלא העובדה שהמים היו נקיים. הבאר פעלה עד ימי מלחמת העולם הראשונה. ברבות הימים נשתל במקום גן מפואר והוקם ביתן תזמורת, כינור ציון, שהנעימה לתושבים במוסיקה בעת התכנסויות חברתיות וחגיגות. צילום: זכריה שדה טודי צילום: יהודה סובול צילום: ניסן בן נועם צילום: איריס שנבל אז אז היום היום 1 2
6 1 בית גוטמן - בכר, רחוב פינסקר בית הזוג דוד ולאה גוטמן הוקם בשנת תרל"ח ). הביתנבנהמלבניקשוטיטוהיהצמודלביתו 1878( של יואלמשהסלומון,שניהםכברלאקיימים. בשל עושרו בנהגוטמן אתהביתבשתי קומות. בראשונה התגוררה המשפחה, את הקומה השנייה הועיד לאורחי המושבה שהגיעו ונמנע מהם לחזור בו ביום ליפו או לירושלים. לאחר מכן השטח נמכר למשפחת בכר שבנתה שם בית בסגנון הבנייהשהיה בשכונתמאהשערים בירושלים. אז היום (בחצר) 36 בית גרינשטיין, רחוב חובבי ציון ) נולד בירושלים 1933 – 1853( זאב אריה גרינשטיין והיהאחדמחמשתהתלמידיםהראשוניםבביתהספר החקלאי מקווה ישראל. הוא התיישב בפתח תקווה בסמוך לייסודה והיה מנהל חקלאי של האדמותשהיו בבעלות מר שאטיל. רעייתו, שכונתה "סית אסתר", נודעה באומץ ליבה, בעיקר כשעמדה מול התורכים כשבאו להרוס את ביתם. בנם, חיים צבי, היה אחד מארבעת הנופלים בהגנה על , והותיראחריו אלמנה וחמישה ילדים. ביתהמשפחה, הנמצאבמרכז החצר, בנוי לבני טיט ועליו 5.5.1921– המושבהבמאורעותתרפ"א עיטורים. בחזיתהפונה לרחוב נבנהמאוחר יותר ביתקומות בסגנון הבינלאומי. צילום: צבי שויץ צילום: יהודה סובול אז היום צילום: איריס שנבל 3 4
7 37 בית הכנסת הגדול, רחוב חובבי ציון בית הכנסת הגדול נבנה בסמוך לכיכר המייסדים והיה אחד ממבני הציבור הראשונים במושבה. בניית , בתחילה מכספי 1890 בית הכנסת החלה בשנת תר"ן התושבים ונדבנים שונים, אך לאחר שכספם נגמר הופסקה הבנייה עד שהברון אדמונד דה רוטשילד תרם ) ונקרא "בית יעקב" לזכרו של יעקב ג'יימס רוטשילד, אביו של הברון. דניאל 1898( מכספו להשלמתה. המבנה הושלם בשנת תרנ"ח מתפללים ובעזרת 400 - , הוא זהשתכנן את המבנה. באולםהראשי ישמקום ל 1883 - ליפשיץ, מראשוני המתיישביםשעלו מביאליסטוק ב נוספות. המבנה בנוי מאבני כורכר שהובאו למושבה ממחצבת בני ברק, היכן שהיום נמצא איצטדיון רמת גן, והונחו על מסד 100 - הנשים ל חלונות, כמספר שבטי ישראל. בחזית המבנה ישנם שלושה 12 בגובה מטר על מנת שיהיה גבוה משאר מבני המושבה. בשני צדי המבנה שעוני שמש, שנבנו על ידי הרב משה שפירא, שהינם טבלאות שיש עליהם משורטטים קווים, נקודות וספרות. מעל כל אחד מהשעונים מצוי מוט מתכת אשר קצהו כפוף שבמרכזו נקב דרכו חודרות קרני השמש ומאירות על קו שבקצהו ספרה וכך ניתן לדעת את השעה. משהשפיראהיה יהודי חרדי מומחה לשעוניםמירושלים, שנאלץ לברוחלפתחתקווהעקב בקשתהשלטון העות'מאני שיבנהשעון שמש התווסף 20 - בכיפתהסלעעל הר הבית, דברשהיהמנוגד לאמונתו. עםהשנים נעשו במבנהשינויים וכנראה בשנותהשלושיםשל המאהה בחלק האחורי אפסיס – גומחה חצי מעגלית בדומה לזו שקיימת בכנסיות בסגנון בזיליקה. בשטח החיצוני שמאחורי הגומחה היה נטוע בעבר גן ובו שבעת המינים. לאורך כל שנות קיומו של בית הכנסת הוא היווה מוקד חברתי ששימש להתכנסויות שונות לאנשי המושבה וכמובן לתפילות, בעת צרה כמו גם בימי שמחה. בית הכנסת אירח את הרבנים הראשיים לארץ ישראל לדורותיהם, את ראשי השלטון הסתיים שימור המבנה 2019 הבריטי, את ראשי העם - נשיאי המדינה, שרים ואישי ציבור. כן התפללו בו חזנים עולמיים ידועי שם. בשנת וציורי הקיר שבו שוחזרו על ידי חברת ארכו. אז היום 35 בית כנסת דינוביץ', רחוב חובבי ציון קרוי על שמו של ברוך דינוביץ', אביו של מרדכי דינוביץ', שנמנה על אחד עשר "הביאליסטוקאים" הראשונים שעלו בימי העלייה הראשונה ליהוד (סביון של היום) ויישבומחדשאתהמושבהפתחתקווה. ביתהכנסתנבנה ומומן על ידי בני המשפחה, שהיו פעילי ציבור בחיי המושבה וחברים במוסדותיה. המבנה, הצמוד לבית הכנסת הגדול, מזכיר בצורתו את בתי הכנסת ובתי המדרש שהיו נפוצים בעיירות מזרח אירופה ובעיר הולדתם של משפחת דינוביץ'. צילום: צבי שויץ אז היום צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל 6 5
8 19 - 17 חצרותאיכרים: חצר ליפקיס וחצר למפרט, רחוב חובבי ציון משה ליפקיס ומשפחתו עלו לארץ בעלייה . משה הכין את בתי המגורים 1882 הראשונה, בשנת לקבוצת הביאליסטוקאים שעלתה ליהוד (סביון של היום), שם היו מייסדי פתח תקווה שנאלצו לעזוב אתהמושבה ולאחר מכן הקימו יחד מחדשאתפתח . בשנת 1886 - תקווה. הבית הפונה לחובבי ציון נבנה ב אבא – אברהם למפרט ומשפחתו עלו גם הם והתיישבו בפתח תקווה. 1884 מביאליסטוק בשנת בית המשפחה ששכן בחזית החלקה נבנה מלבני בעזרת אגודת חובבי ציון ושני 1886 כורכר בשנת המבנים בחלק האחורי של החלקה התווספו בתחילת המאה העשרים. אבא למפרט היה שותף צילום: צבי שויץ צילום: צבי שויץ אז אז חצר ליפקיס חצר למפרט היום היום 30 בית מקלב, רחוב חובבי ציון וגדל 13 משה בן אברהם מקלב, עלה מפולין בגיל הגיע לפתח תקווה. הוא רכש 1880 בירושלים. בשנת את הפרדס הראשון באדמת חמרה, אותו עיבד , אריה לייב מקלב, שנהרג במוצא 16- עם אחיו בן ה במאורעותתרפ"טעםכלמשפחתו, למעטבנו מרדכי שניצל. משה מקלב נמנה עםמייסדי אגודת פרדס – אגודהשיתופיתשקמה במטרה לדאוג לענף הפרדסנות ולפרדסנים. היה פקיד .1902 - בוועד המושבה. נפטר ב צילום: צבי שויץ אז היום צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל של 50- שכר קואופרטיב תנובה את המגרש והקים שם מחלבה וחנות תנובה בחזית הפונה לרחוב, שפעלה עד סוף שנות ה 1933 המאה העשרים. ) עסק בשמירה ובהגנה על המושבה ובצרכי ציבור. 1962 – 1882( בבניית ביתהכנסתהגדול ובנו צבי למפרט 7 8
9 12 בית משפחת חלבנה ניידיץ, רחוב חובבי ציון בניין בן שתי קומות הבנוי מאבני כורכר בסגנון האקלקטי. הבניין נבנה בראשית שנות העשרים של . חלבנה הגיע למושבה פתחתקווה בשנת 20- המאה ה , הוא שימש כמורה בתלמוד תורה של אריה ליב 1899 פרומקין ובבית הספר פיק"א. חלבנה אימץ יתומים לביתו והקים בו תלמוד תורה לילדי משפחות עניות שהתקשו לשלם. אז היום 7 בית המשפט המנדטורי, רח' מונטיפיורי בחצר 14-12 בית הדפוס ההיסטורי, רחוב חובבי ציון של המאה העשרים ונועד לשמש בית משפט של 30 - מבנה זה, הבנוי בסגנון הבינלאומי, נבנה בשנות ה ממשלתהמנדטהבריטי לצרכיםאזרחיים ופליליים ובו נשפטו תושבים יהודים וערביםכאחד. לא נערכו בו משפטים צבאיים-פוליטיים. בדומה לכל הרכוששהיה בידי ממשלת המנדט הבריטי, גם מבנה זה הועבר לרשותמדינתישראלעםהקמתה.מדינתישראלהמשיכהלקייםבואתביתהמשפטהאזוריעדאשרבית המשפטעבר לרחובהס ואתמקומו תפסביתהדין הרבני האזורי, עדשעבר גםהואלמבנהסמוך לעיריית פתחתקווה והמבנההפך לביתמשרדים. 17 בנה חיים זלמן פישצנר, שעלה לבדו בגיל 1895 בשנת , את ביתו - חלקו מלבני בוץ מעורבב 1891 - מבלארוס ב בקש וחלקו ב"שיטה הבגדדית", בה ממלאים מסגרת מלוחות עץ חומרים הנמצאים באזור, כגון: אבנים ושברי רעפים. בבית זה נולד מאשתו הראשונה, רחל יונה לבית וולפברג, בנו דוד, שהפך לרועה הצאן של עמק יזרעאל , לאחר שהמשפחה התרחבה היא עברה לבית חדש 1932 ומאשתו השנייה, מרים לבית פרלקוורט, נולד המלחין עמנואל זמיר. בשנת בחזית החלקה ואת המבנה שכר שמואל לייב גרינבוים, שהגיע מירושלים והפעיל בו בית דפוס שהתמחה בהדפסת הנייר בו עטפו את ולאחר מכן שימשלחיתוך 20- של המאה ה 60- . ביתהדפוספעל עד מחציתשנותה Jaffas התפוזים, שנשלחו באניות לחו"ל עםהחותמת פרצה במקום שריפה שכילתה חלק גדול מהמבנה והעירייה החליטה על שיקום המבנה ושימורו. במהלך השיקום 2007 נייר בלבד. בשנת המבנה נחנך והפך למרכז מבקרים, המספר על קורות 2009 - שוקמו קירות הבוץ, שומרו ציורי הקיר ושופצה מכונת הדפוס העתיקה. ב הבית, התפתחות המושבה וענף הפרדסנות. המבקרים, קהל רחב, תלמידים וחובבי היסטוריה, נהנים מסרט המספר את סיפור הבית וגלגוליו השונים, את סיפור הפרדסנות במושבה פתח תקווה וצופים במכונת הדפוס, שגלגליה עדיין עובדים וכמוה ידוע רק על עוד אחת 03-9113668 : בטלפון [email protected] בעולם, שנשתמרה בוושינגטון, ארה"ב. ניתן לתאם ביקור במקום בתשלום בדוא"ל: צילום: דני הופיין צילום: יהודה סובול אז היום צילום: יהודה סובול צילום: איריס שנבל 10 9 11
10 3 ביתסווטיצקי – ביתשיח נשים, רחוב מונטיפיורי אברהם סווטיצקי נולד בפלך מינסק שברוסיה . אברהם 1881 בשנת 18 הלבנה ועלה לארץ בגיל התיישב בתחילה בירושלים ובהמשך הצטרף למחדשי המושבה פתח תקווה. לאחר התבססות המושבה הצטרפו אליו הוריו ומשפחתו. אברהם היה חקלאי וכן בעל ידע טכני שעזר למתיישבים והואשהרכיב את המכונות החקלאיותשהברון רוטשילד שלח לארץ. את הבית של המאה העשרים, לפי שרטוטיםשהכין בטרם עלה לארץ, כדוגמת אחד הבתים היפים באודסה. הבית 20 - הזה בנה בשנות ה 30 - הינו מבנה אקלקטי עם עמודיםמעוטרים בכותרות קורינתיות. בית זה, שהיה אחד היפים במושבה, הושכר בתחילתשנות ה לבנק אפ"ק - אנגלו פלסטינה קומפני, שהיה בנק משותף לממשלת המנדט הבריטי ולסוכנות היהודית ופתח בבית את הסניף הראשון שלו במושבה. לאחרמספרשניםחזרההמשפחה להתגורר בבית ובהמשךשימשהביתכמשרד עורכי דין וחנות. בנו של , שם עזר לאנשי 2 אברהם, יצחק סווטיצקי, למד רוקחות בצרפת ופתח בית מרקחת במבנה של המשפחה, ברחוב הברון הירש נפתח בבית זה "ביתשיח נשים" - מרכז מבקרים ייחודי, המעלה על 2013 האצ"ל בתרופות בתקופת המנדט הבריטי. באוקטובר נקרא הבית על שמהשל 2022 נסאתתרומתן של נשות פתחתקווה בכלל והנשיםשהיו שותפות לייסוד המושבה בפרט. בשנת רבקהסווטיצקי גולומבק, בתו של אברהם, שהייתהאישהפורצת דרך ועזרה לאביה בניהול הפרדסים. ניתן לתאםביקור במקום 03-9131471 או בטלפון [email protected] בתשלום בדוא"ל צילום: צבי מצגר אז היום השוק העירוני, רחוב ברון הירש במקום זה היה מאז ומתמיד השוק של המושבה. הסחורה הובאה תחילה מחצרות המשק של נשות איכרי המושבה ובתחילת שנות השלושים של נחנך מבנה השוק החדש והסחורה 20 - המאה ה הובאה מכפרי הערבים. תושבי פתח תקווה קבעו את השוק במקומו זה מטעמים ביטחוניים, שכן אז היה מחוץ למושבה ובפאתיה. רחוב הברון הירש נסלל בצורה מעוקלת בלי סיבובים חדים כדי לאפשר לדילג'נסים ולעגלות הרתומות לחמורים שבהם הועברו הסחורות לנוע ביתר קלות מבלי לבצע פניות חדות. צילום: צבי שויץ אז היום 12 13 צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל
11 21 מלון "עדן", רחוב ברון הירש 16 בית דניאל ליפשיץ, רחוב סלור ונחשב למפואר בתקופתו. האצולה הפתח 20 - בניין זה נבנה בסוף שנות העשרים של המאה ה תקוואית, כמו גם אורחיםמירושלים, נהגו להתארח בין כתליו. אורחיםמחו"ל שרצו לטעום טעםשל מושבה יהודית חקלאית בארץ ישראל נהגו להתארח בו אף הם. בקומת הכניסה נבנתה בריכת דגי נוי שילדי פתח תקווה הגיעו בהמוניהם לראות והיתה עבורם אטרקציה מקומית. דניאל ליפשיץ נמנה על קבוצת ה"ביאליסטוקאים" . במקצועו היה מהנדס בניין 1882-3 - שעלו מפולין ב ובנה בירכתי חצר ביתו בית בן שתי קומות, הבנוי מלבני כורכר. המבנה יועד לשמש כבית יתומים עד פרוץ 1903 ליתומי פרעות קישינב שאירעו בשנת מלחמת העולם הראשונה, אז החרימו התורכים את המבנה עבור חייליהם שחנו באזור. בתום המלחמה הוחזר המבנה לבעליו וזה הסב אותו תחילה לביתמלון וכעבור זמן קצר לביתהארחה למחוסרי דיור שפעל לאורך שניםארוכות. ליפשיץ היהממתכנני מבנה בית הכנסת הגדול. אז היום 28 בית מלון "מרכז", רחוב ברון הירש בית מלון זה נבנה במהלך שנות השלושים. התארחו בו בעיקר פקידות ממשלת המנדט וגם חיילי הצבא ושוטרי המשטרה הבריטית ולכן היה המלון מאובטח מפחד למעשי טרור מצד ארגוני המחתרת. צילום: פוטו אילני אז היום צילום: זכריה שדה טודי 14 15 16 צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל
12 11 מלון רבינוביץ', רחוב פינסקר את הבית רכשה משפחת רבינוביץ', את חלקו היא הועידה לבית מלון צנוע ובחלקו האחר התגוררה המשפחה. המלון סיפק שירותי לינה והסעדה לפועלי העלייה השנייה, בשל המחירים הזולים. המלון שימש גם כמועדון חברים, קלוב פועלים , היה מלון נוסף – מלון ל"עשירים", שנוהל על ידי 8 ואף סוג של לשכת עבודה והיתה בו אווירה משפחתית. ממולו, ברח' פינסקר אח אחר ממשפחת רבינוביץ' והיה מיועד לאוכלוסייה אמידה יותר. בין הפועליםשהתארחו במלון זה התארח גם אחד בשם דוד גרין, לימים ראשממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון. אז היום חצר מיכאלשפירא, רחוב פינסקר פינתשטמפפר משפחת שפירא, האב יצחק צבי, רעייתו ביילה וילדיהם, עלו לארץ ישראל מחצי האי קרים וחברו למתיישבי פתח 1880 שבאוקראינה בשנת תקווה ביהודייה-יהוד (סביון של היום), שעברו לשם 1884 עקב מחלת הקדחת שהיכתה במושבה. בשנת חזרו עםמתיישבי פתחתקווה למושבה ובנו כאן את ביתם. החצר הינהמתחםסגור ובו מבניםמתקופותשונות ובסגנונותשונים, החל מקיר האורווה המקורית בחלק הצפוני של המתחם, מבנה אקלקטי בחזית המערבית וכלה במבנה בסגנון בינלאומי בחזית הדרומית הפונה לכיכר המייסדים. במבנה האקלקטי התגוררה משפחתם של הבן מיכאל שפירא ורעייתו שרה לבית סווטיצקי, שהיו איכרים למופת, ובקומה העליונה היה ראינוע "סהר" בו הקרינו סרטי פעולה. בן נוסף של המשפחה הוא אברהם שפירא – בתחילת המאה 20 השומר האגדי של המושבה, שנקרא גם שיח איברהים מיכו ע"ש אחיו הגדול, ושהקים את ביתו ברחוב הרצל .1965 - העשרים ותרם אותו לעירייה לאחר מותו ב אז היום 17 18 צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל
13 רוטשילד, הרצל, שפירא, ההסתדרות, מוהליבר, נורדאו, מונטיפיורי, רוטשילד/ברון הירש (השוק העירוני) המסלול הירוק אתרי מורשת העיר פתח תקווה - המסלול הירוק חובבי ציון ההגנה סלור ביל״ו פיק״א סלומון הרצל נורדאו מכס נורדאו מכס סמילנסקי אחד העם פרנקפורטר דוד ההסתדרות רוטשילד רוטשילד חפץ חיים שפירא הרמן צבי מונטיפיורי איכילוב יצחק הרב מוהליבר שמואל קציר אהרון חיים עוזר ברון הירש שטמפפר יהושע 15 14 13 12 11 1 2 3 4 5 6 10 8 9 7
14 א' 50 בית יהודה ראב – אלישיוב, רוטשילד 62 בית גודמן - רוטברד, רחוב רוטשילד ) היה הצעיר מבין מייסדי 1948 – 1858( יהודה ראב בהיווסדה, בנו של 20 המושבה פתח תקווה, כבן אלעזר ראב, אף הוא מהמייסדים ואביה של אסתר ראב – המשוררתהעברייההראשונה, שחיהבבית זה בילדותה ואף כתבה על בנייתו ביומנה האישי. יהודה משפחת גודמן עלתה לארץ מפולין ובנתה בית זהה לזה שבו גרו בפולין. בהגיעם למושבה פתח תקווה, הם גייסו את הקבלן מרדכי רוטברד ובניו, שקיבלו אחת משתי דירות המגורים במבנה במקום שכר עבודה. מרדכי רוטברד עלה מרוסיה לאחר על שטח שהיה גן נסיוני של פקידות הברון ושקיבלו מהברון רוטשילד כאות תודה על שירותו 1901 ראב בנה את ביתו זה בשנת , אז נאלץ למכור אותו בשל חובות אליהם 1910 בהדרכת חקלאות במושבות הברון. משפחת ראב התגוררה בבית זה עד שנת נקלע. אתהביתמכר למשפחתאלישיוב. יהודה ראב היהמחופרי הבאר הראשונה במושבה וזהשחרשאתהתלםהראשון בעת . הואהיהמהשומריםהראשונים ופעיל ציבור בפתחתקווה כלחייו. הואהיחידמבין המייסדיםשזכה 1878 העלייהלקרקעבשנת לראות בהקמת מדינת ישראל ובית זה הוא המבנה המקורי האחרון שנותר מבתי המייסדים. ובנייתו ארכה כשנתיים. חזיתו 1927 שהשתחרר משירות בן כשלושים שנה בצבא הצאר. הבית נבנה בסגנון אקלקטי בשנת כוסתה באבני סיליקט עמידות שהובאו מתל אביב וסותתו ביד אומן. צילום: זכריה שדה טודי אז אז היום היום צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל 1 2
15 84 בית הספר יק"א-פיק"א, רחוב רוטשילד בית הספר יק"א-פיק"א הוקם בסיוע הברון רוטשילד ונקרא בתחילת דרכו בית ספר הברון. 1885 בשנת הוא הוקם ביוזמת הורים שרצו חינוך והשכלה כללית עבר בית 1900 לילדיהם, בנוסף ללימודי תורה. בשנת הספר לניהולהשל החברה להתיישבות יהודית – יק"א, לימים פיק"א, ומכאן שמו של בית הספר עד היום. עבר לבניין בן שתי 1895 - בראשית דרכו שכן בית הספר ברחוב מונטיפיורי, בהמשך עבר למבנה בפינת הרחובות פינסקר וחובבי ציון וב קומות בתחילת דרך יפו - רח' ז'בוטינסקי היום. עם התרחבותו עבר בית הספר למבנה זה, בפינת הרחובות רוטשילד ופיק"א, בשנים . מבנה זה הוקם כביתמגורים בן קומהאחתעם גג שטוח בסוף המאה התשע עשרהאו בתחילתהמאה העשרים. בערך בשנת 1905-6 נוספה למבנה קומה שנייה וגג רעפים ובמהלך שנות העשרים נוספו למבנה אגף אחורי (מערבי) ושני גרמי מדרגות חיצוניים 1907 בצדי הבניין. בחלקהדרומי של חצר ביתהספר היו עצי אקליפטוס, בצילם ישבו התלמידים לנוח לאחר משחקיהם. בחצר הביתהצמוד ), עומדתשורהשלחמישהאקליפטוסיםענקייםומרשימים, בני למעלהממאהשנה, זכרמחצרביתהספר. דודחיון,איש 86 (ברוטשילד ומונה למנהל ביתהספר לבנים. את ביתהספר לבנות 1904 חינוך יליד דמשק, שמוצאמשפחתו מארצותהמגרב, הגיע למושבה בשנת ילדים רזים וחולים והחל לגבשתוכנית לימודים בשיטת "עברית בעברית" – בה כל 28 ניהלה באותו מבנה אלישבע בסביץ'. הואמצא בו הלימוד והשיחהיהבעברית, וכן בנהתוכניתלימודיםעםדגשעלחינוך לאומי, ציוני וליברלי. בביתהספר למדו חינוך גופני, טבע, ספרות, הוכרז ביתהספרפיק"אעל 1909 ובשנת 60- חקלאות, מלאכה ועוד. בתוךשנהמהגעתושלדודחיון לביתהספרעלהמניין התלמידיםל ידי חיון, כביתספרמעורב, ולראשונהבמושבההחלו ללמודבנים ובנותבכיתותמשותפות. בשניםאלההחלביתהספר להיחשב למוסד שלהמאההעשרים, עברו 50- פרשדודחיון לגמלאות ובתחילתשנותה 1947 חינוכי מוביל ודורותרביםשל ילדים וילדותלמדו בו. בשנת התלמידים לבית ספר פיק"א החדש, שנבנה ברחוב סעדיה גאון הסמוך (אז מגרש ריק ברחוב ללא שם), ובמבנה הנוכחי החלה לפעול .1999 - נכנסה למבנה לשכת רישוםמקרקעין (הטאבו) אשר פינתה אותו ב 1958 הספרייה העירוניתע"שספיר. בשנת צילום: יהודה סובול אז היום 7 ישיבת לומז'ה, רחוב הרצל הרב משה לייב עוזר החליט להעלות לארץ את כל תלמידי הישיבה שעמד בראשה מהעיירה לומז'ה שבפולין. ר' משה חיים סלור תרם את השטח עליו נבנתה הישיבה והבניין נבנה בסגנון זהה לבניין הישיבה ), בעוד 1925( כפי שהיה בעיירה לומז'ה. בשנת תרפ"ה בנייןהישיבההולך ונבנה, הועלותלמידיהישיבהורבניה לארץ ישראל, היישר לפתח תקווה. הישיבה תפסה מקוםמכובד בין הישיבותהגבוהות בארץ. אז היום צילום: זכריה שדה טודי צילום: יהודה סובול 3 4
16 צילום: צבי מצנר 8 האקליפטוס הלימוני, רחוב הרמן שפירא 10 בית ימיני, רחוב הרמן שפירא מ' 6 - מ', קוטר גזעו כ 35 שנה, גובהו 100- עץ בן למעלהמ וקליפתו לבנה. שמו ניתן לו עלשוםהעליםאשרמפיצים ריח לימוני, בפרט כאשר ממוללים את העלים היבשים ביד. העץ הובא מאוסטרליה עם תחילת ההתיישבות בארץ ישראל מתוך מחשבה כי העץ הצורך הרבה מים ייבש את הביצות, דבר שלא הוכיח את עצמו ותרומתו לייבוש הביצות היתה שולית. בתחילההתגוררבמקוםר' דבליפשיץ,ששינהאתשמו לימיני, וכיהןכגבאיהראשוןשלביתהכנסתהגדולבמושבה.הואהקים את ה"חברה קדישא" והיה חבר בכמה גופים במושבה, לרבות חבר בוועד המושבה. לפרנסתו ניהל את היקב "אגודת כורמי התקווה", שלאהיהאלאהיקבשל המושבה. בהמשך, התגורר במקום בנו, בנימין ימיני. עם פטירתו של בנימין המשיכה המשפחה להתגורר שם לפרק זמן נוסף ומשעזבו והבית לא תוחזקהוא נהרסבהדרגה. הביתשוחזר ועברתהליךשימור. אז אז היום היום צילום: צבי מצנר 20 ביתאברהםשפירא, רחוב הרצל אברהם שפירא עלה כילד מרוסיה עם משפחתו אשר התיישבה ביהוד (סביון של היום), יחד עם מייסדי פתח תקווהשעברו לשם, ויחד איתם יישבו מחדשאת פתח תקווה. אברהם נודע בעוז רוחו התמנהלראשארגוןהשמירהשלהמושבה.הוא 20 מגילצעירובגיל הגן באומץ על הזכותשל התושבים היהודים לחיות כאן בביטחון, אך לצד זה ראה חשיבות רבה בשמירה על יחסי שכנות טובה עם התושביםהערביםוהבדוויםבאזור,שכיבדואותו והפכואותולבורר החלאברהםלבנותאתביתוהבנוימלבניכורכר,בשטחשהיהבקצההמזרחישלהמושבהעלגבעההשולטתעלסביבתה,ממנהניתןהיהלהגןעל 1905 ביניהם.בשנת המושבהממזרח.בביתזהחי עםרעייתוליבה-רחל,שהיתהעזרכנגדוונותרהפעמיםרבותלבדהמטופלתבתשעתילדיהםובמשקבית.חצרהביתשימשהלהתכנסות שומרי פתחתקווה ולימיםלכינוסיםשלחברי ארגון ה"הגנה". בבית ובחצר נערכו סולחותעם נציגי שבטי הערביםהשכנים, מסדריםחגיגיים וקבלותפניםלאורחים ) ועלפי צוואתוהועברהביתלרשותעירייתפתחתקווהוכיוםמשמשהביתכביתתרבות, 28.12.1965( בחנוכהתשכ"ו 95 נכבדיםשהגיעו למושבה. לאחרפטירתו בגיל המספראתסיפורושלהשומרהאגדי,עםסרטעלחייו,תמונותותעודותשונותוכןמציגאתההיסטוריהשלהשמירהוההגנהבמושבה,עםתצוגתכלי נשקמהימים וביןהשארשוחזרוציוריהקירשבו ונשמרוהמרצפותהמקוריותשלהבית. 2002 ההם. בביתנמצאגםמשרדארגוןחבריההגנהבפתחתקווה. הביתעברשימורבשנת .1912- בתקופתהקורונהנחשפהבחדרהפנימיעלידישיפרקשמסטודיותכלת,תקרהמצוירתמקורית,בסגנוןגאומטרי,שצוירהעלידיהאחיםקרולמתלאביבכנראהב ניתן לתאםביקור במקוםבתשלום וכן לשכוראותו לאירועי תרבות ולאירועיםפרטייםסולידיים. [email protected] , [email protected] לפרטים נוספים ניתן לפנות במייל: אז היום צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל 5 6 7
17 19 בית ההסתדרות, רחוב ההסתדרות ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נוסדה על ידי מפלגות ותנועות סוציאליסטיות, 1920 בשנת בעיקר מקרב עולי העלייה השנייה, במטרה לאגד את העובדים תחת ארגון גג שידאג לזכויותיהם. פתח תקווה היוותה בימי העלייה השנייה ערש תנועת הפועלים, כאן מפלגת הפועל הצעיר, שמטרתה 1905 הוקמה בשנת היתה כיבושהעבודההעברית. לימיםהתאחדההמפלגה עם תנועת אחדות העבודה למפלגת מפא"י בראשות בן גוריון. צריף הפועלים הראשון שנבנה במיוחד למטרה זו, נבנה במושבה פתח הוחלט להקים מבנה חדש במקומו 1947 - , על מנת לקלוט את כמות הפועלים הגדלה מקרב עולי העלייה השנייה. ב 1911 תקווה בשנת ובית ההסתדרות הנוכחי תוכנן על ידי האדריכליםאנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן, עבור מועצת פועלי פתחתקווה. התכנית הוגשה תכניות נוספות לוועדת השיפוט, שאישרה אותה פה אחד וזכתה בפרס הראשון. המבנה המקורי תוכנן במקור כמבנה בן 48 יחד עם שלש קומות וגג שטוח, אך לאחר מס' שנים התווספה לו קומה רביעית. החברה שבנתה את המבנה היתה חברת "סולל בונה". אז צילום: סטודיו פוטו 36 / נורדאו 19 קולנוע היכל, מאחורי בית ההסתדרות, רחוב ההסתדרות בסגנון הבינלאומי, על ידי 1934 - בית הקולנוע תוכנן ב .6.5.1937- האדריכל זוכהפרס ישראלאריהשרון, ונחנך ב מקומות ישיבה וגגו היה ניתן 1,200 אולם הקולנוע הכיל לפתיחה. האולם, שהיה בבעלות מועצת פועלי פתח תקווה, נבנה על אדמת קרן קיימת לישראל ובנייתו סערו הרוחות בעיר עקב 1984 - נמשכה כשנתיים. ב החלטתו של ראש העיר דאז, דב תבורי, לאפשר את פתיחת בית הקולנוע בערבי שבת. לאחר הפתיחה החלו להתקיים ברחבת הקולנוע "מלחמות השבת" - הפגנות מצד הציבור הדתי והחרדי, אלמול הציבור החילוני בעירשהגיע לצפותבסרטיםבערבי שבת, שנמשכו חודשיםרביםעדשגוועו. הקולנועהמשיך לפעול, כולל בערבי שבת, עד תחילת שנות האלפיים. פרשה זו היוותה תקדים לשינוי הסטטוס קוו בנושא השבת בערים רבות בישראל. אז היום היום צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל בית הפועלים הראשון 8 9
18 צילום: סמי פרג׳ בסמוך לביתספר נצח 10 הרהט (סביל), רחוב מוהליבר 10 בית הספר נצח ישראל, רחוב מוהליבר אברהם שפירא בנה את הרהט בפתח פרדס המשפחה באזורסגולה, לזכראימו ביילהשפירא. הרהטסיפקהמים לעוברי אורח. עםהרחבתהכבישבסגולה וכפעולתהצלה שלהאתרהעבירההעירייהאתהרהטלמקומו הנוכחי. על קרקע 1903 בית הספר נוסד כתלמוד תורה בשנת שנתרמה ע"י אברהם וינקלר לאגודת "שומרי תורה" עבר 1909 שייסד הרב זרח ברוורמן בירושלים. בשנת ניהול בית הספר לאגודת החרדים מפרנקפורט, עקב חילוקי דעות על אופן ההתנהלות בו. בעשור הראשון של המאה העשרים התרחב בית הספר בעזרת רכישת קרקע נוספת על ידי התורמים סלי גוגנהיים עבר ניהולביתהספרלתנועתהמזרחי. 1917 והרמן קרמר ונפתחבמתחםגםביתספרלבנות. מרביתתלמידי המושבהלמדו בו. בשנת הופרדו 1951 הוכר ביתהספר כביתספר רשמי. בשנת 1950 בשניםהראשונותהייתה הנהלהאחת לשני המגדרים, בנים ובנות, בשנת שני בתי הספר לנצח ישראל בנות ולנצח ישראל בנים. אז אז היום היום 21 ביתשמעונוב, רחוב מוהליבר דודשמעונוב,עלהלפתחתקווהמבוכרהלפנימלחמת העולם הראשונה והתפרנס מעבודות זעירות, כמו מבנים, שני מבנים 3 סנדלרות ופרזולמתכות. במתחם של 20 - בני קומה אחת שנבנו ככל הנראה בשנות ה המאה העשרים ומבנה נוסף בן שתי קומות שתוכנן על ידי האדריכלים ד.כרמי ו- ד. רבינוביץ'. 1935 בשנת חזיתהמבנה דמוייתמבצר. אז היום צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל 11 10 12
19 צילום: צבי מצנר צילום: שרה רז צילום: צבי שויץ 75 "הציפור הכחולה", רחוב רוטשילד 7 בית האיכר, רחוב נורדאו שער ברון רוטשילד, מפגש הרחובות: מונטיפיורי, ברון הירש ורוטשילד ע"י 1941 - בבית הקפה "הציפור הכחולה", שהוקם ב משפ' מכנס ואח"כ עבר לידי משפ' גרף ולבעלים נוספים, בילו כל "המי ומי" של אותה התקופה: פעילי ציבור, אנשי עסקים ואנשי החברה הגבוהה של פתח תקווה (בני האיכרים), כמו גם אורחים רבים מחוץ למושבה, אפילו מתל אביב שבאו לשיר, לרקוד ולשתות. במקום הופיעו מיטב הזמרים, השחקנים במבנה זה היו משרדיה של המועצה הכפרית שפעלה במושבה. מועצה זושירתהאתמגוון חקלאי פתחתקווה וייצגהאותםבפניהמועצההמקומית,לימיםעירייתפתח תקווה, כמו גם בפני ממשלתהמנדט הבריטי ולאחר מכן ממשלת ישראל. לימיםשונהשמהשלהמועצהל"ועדה אנדרטת הברון תוכננה על ידי האדריכל אוריאל (אוטו) שילר, שתכנן גם את גני הנדיב, ונבנתה בכניסה לעיר בידי אליהו . האנדרטה בנויה בצורת 1946-47 וולפו, אומן אבן, בשנים שלושה שערים סמליים, המזמינים את כולם להיכנס לעיר. האנדרטה הוקמה כהוקרה לפועלו של הברון בנימין אדמונד .19- דהרוטשילדשתרםלפיתוחהמושבהבשלהי המאהה החקלאית". בית זה שימש גם כמקום התכנסות חברתית לחקלאים, לאסיפות כלליות ולמפגשים עבור החקלאים, נבחריהם ונציגיהם במוסדותהשונים. כיוםהואמשמשמתנ"סלתושבי לבהמושבה. והנגנים, ביניהם נגני התזמורת הפילהרמונית. בבית הקפה נערכו נשפים, ערבי התרמה ואירועים משפחתיים. הפקידות האזרחית של ממשלת המנדט הבריטי, כמו גם קציני הצבא נהגו לבלות בבית הקפה באופן תדיר. בשנות הארבעים והחמישים פעל בעונת הקיץ בחצר האחורית בית קולנוע פתוח "גן-אור". המקום נסגר במהלך שנות החמישים ובמקומו נבנה השופרסל. בסמוך למקום בית הקפה ההיסטורי הוקם בית אמני פתח תקוה תחת השם גלריית הציפור הכחולה. הגלריה פתוחה לקהל הרחב. אז אז אז היום היום היום צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל 13 14 15
20 הסגנון הבינלאומי, הידוע גם בשם באוהאוס – על שם בית ספר לעיצוב ולאדריכלותשפעל בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה ועד לעליית , הוא סגנון בנייה שימושי ופשוט, חסכוני, מואר, נקי מקישוטים ומאופיין בקווים נקיים; ישרים או מעוגלים, 1933- הנאצים לשלטון שסגרו אותו ב חלונות אופקיים וחלון דמוי "טרמומטר" בחדר המדרגות, בשילוב של מתכת וזכוכית, טיח חלק ובדרך כלל צבוע בלבן, כשהאמרה המייצגת את הסגנון היא: "פחות זה יותר". הסגנון נולד מתוך מצוקה כלכלית וצורך בבניה יעילה, מהירה וחסכונית לאחר מלחמת העולם הראשונה. בפתח תקווה ישנם כמאה בתים הבנויים בסגנון זה, חלקם מרהיבים ביופיים. חפץ חיים נורדאו מונטיפיורי ברון הירש חובבי ציון שטמפפר עיקר המבניםמצוייםברחובותהבאים: מבנים בסגנון הבינלאומי המסלול הבינלאומי צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל צילום: איריס שנבל רח׳ ברון הירשפינת רח׳ מונטיפיורי רח׳ ברון הירש רח׳ חובבי ציון רח׳ שטמפפר רח׳ שטמפפר
21 בעירפתחתקווהמצוייםארבעיםרחובותאשרשמםקשור לשואה. המרכז העירוני להנצחתהשואהע"שרותטטרקו הציב בפתחכלאחדמרחובותאלו אנדרטה (מונומנט) המספרתאתסיפורו שלשםהרחוב. אנדרטאותאלו הן פרי פיסולו ועיצובו של המעצב אליאב נחליאלי, הן מורכבותממוטותמתכת שמסמליםמפגששלשרידי העבר עםהצמיחה בהווה ועםהעתיד. בחזיתהאנדרטהתמונה והסבר בשפותעברית, אנגלית וערבית. מסלולהגבורהוההתנגדותבשואה- ארבעיםהרחובותהללו נחלקיםלשישהמסלוליםלפיהנושאיםוהאזוריםהשוניםבעיר: שכונות קרול מסלול אישים וקהילות - שכונות עין גנים וצומת סירקין מסלול בין סער לתקווה - שכונת כפר גנים ומרכז העיר שכונות מסלול העשייה וההתנגדות בשואה - שכונות יוספטל וקריית אלון מסלול ילדי השואה וניסיונות הצלתם - ונווה גן שכונת נווה עוז. מסלול הצנחניםלהצלתשאריתהפליטה - שעריה ואחדות מסלול רחובות מעידים מונומנטים בעקבות השואה שמחה הולצברג קדושי פרהוד חכמי לובלין קהילת פראג יציאת אירופה א.ד. גורדון פאול גרונינגר ירושלים ילדי טהרן ילדי מרישין הנרייטה סולד מרדכי גורדון יאנוש קורצ׳ק קהילת פינסק המעפילים הצנחנים חנה סנש קהילת מישקולץ אנה פרנק לוין לוחמי הגטו אבא ברדיצב יצחק צוקרמן רפאל רייס פרץ גולדשטיין אנצו חיים סירני חייקה גרוסמן דנמרק ז׳בוטינסקי דרך יצחק רבין יוסף ספיר טובה ושמשון דרנגר צבי בן יעקב ליסין הפרטיזנים מרדכי אנילביץ צביה לובטקין דוד פרנקפורטר חביבה רייק גרינשפן רינגלבלום קהילת רובנה סטרומה 471 40
22 שי מ ו ר עכשו ו י בפתח תק ו ו ה 25-23 שיחזור בתי מושבה, פינסקר
23 היום אז , לאחר שעמד נטוש שנים רבות. 7.6.2023 - חדר האוכל של קיבוץ גבעת השלושה המקורי, ברחוב ארלוזורוב, נחנך מחדש ב עיריית פתח תקווה יזמה אתשימורו, בתהליך שלקח קרוב לשנתיים ושהושקעו בו משאבים רבים, וכן בעזרתתמיכת המועצה לשימור אתרים, והיא מייעדת אותו לשנים רבות נוספות של פעילות לטובת הציבור. חדר האוכל צילום: איריס שנבל צילום: רודי ויסנשטיין
flippingbook.comRkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==