פתח תקווה - אם המושבות חוגגת 145 שנה בסימן שימור המורשת

15 84 בית הספר יק"א-פיק"א, רחוב רוטשילד בית הספר יק"א-פיק"א הוקם בסיוע הברון רוטשילד ונקרא בתחילת דרכו בית ספר הברון. 1885 בשנת הוא הוקם ביוזמת הורים שרצו חינוך והשכלה כללית עבר בית 1900 לילדיהם, בנוסף ללימודי תורה. בשנת הספר לניהולהשל החברה להתיישבות יהודית – יק"א, לימים פיק"א, ומכאן שמו של בית הספר עד היום. עבר לבניין בן שתי 1895 - בראשית דרכו שכן בית הספר ברחוב מונטיפיורי, בהמשך עבר למבנה בפינת הרחובות פינסקר וחובבי ציון וב קומות בתחילת דרך יפו - רח' ז'בוטינסקי היום. עם התרחבותו עבר בית הספר למבנה זה, בפינת הרחובות רוטשילד ופיק"א, בשנים . מבנה זה הוקם כביתמגורים בן קומהאחתעם גג שטוח בסוף המאה התשע עשרהאו בתחילתהמאה העשרים. בערך בשנת 1905-6 נוספה למבנה קומה שנייה וגג רעפים ובמהלך שנות העשרים נוספו למבנה אגף אחורי (מערבי) ושני גרמי מדרגות חיצוניים 1907 בצדי הבניין. בחלקהדרומי של חצר ביתהספר היו עצי אקליפטוס, בצילם ישבו התלמידים לנוח לאחר משחקיהם. בחצר הביתהצמוד ), עומדתשורהשלחמישהאקליפטוסיםענקייםומרשימים, בני למעלהממאהשנה, זכרמחצרביתהספר. דודחיון,איש 86 (ברוטשילד ומונה למנהל ביתהספר לבנים. את ביתהספר לבנות 1904 חינוך יליד דמשק, שמוצאמשפחתו מארצותהמגרב, הגיע למושבה בשנת ילדים רזים וחולים והחל לגבשתוכנית לימודים בשיטת "עברית בעברית" – בה כל 28 ניהלה באותו מבנה אלישבע בסביץ'. הואמצא בו הלימוד והשיחהיהבעברית, וכן בנהתוכניתלימודיםעםדגשעלחינוך לאומי, ציוני וליברלי. בביתהספר למדו חינוך גופני, טבע, ספרות, הוכרז ביתהספרפיק"אעל 1909 ובשנת 60- חקלאות, מלאכה ועוד. בתוךשנהמהגעתושלדודחיון לביתהספרעלהמניין התלמידיםל ידי חיון, כביתספרמעורב, ולראשונהבמושבההחלו ללמודבנים ובנותבכיתותמשותפות. בשניםאלההחלביתהספר להיחשב למוסד שלהמאההעשרים, עברו 50- פרשדודחיון לגמלאות ובתחילתשנותה 1947 חינוכי מוביל ודורותרביםשל ילדים וילדותלמדו בו. בשנת התלמידים לבית ספר פיק"א החדש, שנבנה ברחוב סעדיה גאון הסמוך (אז מגרש ריק ברחוב ללא שם), ובמבנה הנוכחי החלה לפעול .1999 - נכנסה למבנה לשכת רישוםמקרקעין (הטאבו) אשר פינתה אותו ב 1958 הספרייה העירוניתע"שספיר. בשנת צילום: יהודה סובול אז היום 7 ישיבת לומז'ה, רחוב הרצל הרב משה לייב עוזר החליט להעלות לארץ את כל תלמידי הישיבה שעמד בראשה מהעיירה לומז'ה שבפולין. ר' משה חיים סלור תרם את השטח עליו נבנתה הישיבה והבניין נבנה בסגנון זהה לבניין הישיבה ), בעוד 1925( כפי שהיה בעיירה לומז'ה. בשנת תרפ"ה בנייןהישיבההולך ונבנה, הועלותלמידיהישיבהורבניה לארץ ישראל, היישר לפתח תקווה. הישיבה תפסה מקוםמכובד בין הישיבותהגבוהות בארץ. אז היום צילום: זכריה שדה טודי צילום: יהודה סובול 3 4

RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==