ממנו, ואינו מרגיש בזה כלל. הרב פעלים הציב שלושה תנאים מצטברים להשבַת הממון באופן זה: א. שיהא הדבר ברור אצל ראובן ששמעון גנב ממנו, וכמה גנב. ב. שאם גנב ממנו מעות יקח דווקא מעות, ולא חפץ השווה כערך המעות שגנב ממנו. ג. שהנתבע הוא אדם אלים או שישנהּ סיבה אחרת לכך שאי אפשר להוציא ממנו בגלוי. סיכום לאור כל האמור, במקרה שלנו התובע שילם למוכר עבור שישה חפצים, ולאחר שהגיע לביתו התברר לו שלקח רק חמישה. המוכר מצידו אינו מאמין לו שאכן שכח לקחת את החפץ השישי. למרות שלתובע ברור וידוע שהוא שילם ולא קיבל את החפץ, אין לו היתר לקחת חפץ תמורת הכסף שנתן בלי ידיעת המוכר. רק אם יבוא לידיו חפץ של המוכר על ידי שִׁכחה ולא על ידי פיקדון, מותר יהיה ללוקח להחזיק בחפץ לעצמו או למוכרו תמורת כספו, אם המוכר ידוע כאדם תקיף ואלים, ואין ביכולתו לתובעו בבית דין ולדון עימו. פורסם בשׁוּרַת הדין, כרך ז פה"ד בעמ' לט 19
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==