פגם בסחורה והשבַת צ'ק שנגבה שלא כדין בית הדין הרבני האזורי, צפת הרב אוריאל לביא, דיין יחיד עובדות התובעים, בעלי נגרייה, טענו שהנתבע הזמין מהם עבודת נגרות הכוללת ייצור ארונות חדר שינה 70,000 ומזנון. בעת ההזמנה שילם הנתבע סך של ש"ח, וכנגדו מסרו לו התובעים צ'ק ביטחון בסכום זה. הסחורה סופקה לנתבע באיחור, וכפיצוי על כך ניתן לו ארון נוסף. לאחר זמן רב הנתבע פדה את צ'ק הביטחון, וכן הגיש תביעה בבית המשפט כנגד הנתבעים בטענה שהתגלו תולעים בארונות, ולפיכך הוא זכאי לפיצוי נוסף. בפני בית הדין הוצגה חוות דעת מומחה מטעם הנתבע בעניין התולעים שהתגלו בארונות. התובעים טוענים כי העץ לא היה פגום במסירתו אלא התליע בבית הלקוח. נפסק יש לקבוע על מי מוטלת החובה חובת ההוכחה – להוכיח אם הסחורה סופקה כשהיא פגומה. מצד אחד הנתבע נחשב מוחזק בכסף שהרי כבר פדה את הצ'ק, ולכן לכאורה התובעים שמבקשים להוציא ממנו צריכים להביא ראיה לטענתם ('המוציא מחברו עליו הראיה'). מצד שני מאחַר שהספֵק נולד ברשות הלקוח-הנתבע, עליו להביא ראיה לטענתו, ואם לא יביא ראיה, אין מקום להורות על ביטול הַמֶּכֶר. "כל שנולד ספֵק ברשותו עליו הראיה" (כתובות עו: וכן ראו הרא"ש בסי' טז, ובטור חו"מ רכד). יש לברר אם הנתבע היה גביית צ'ק הביטחון – רשאי לפדות את הצ'ק שברשותו. מטרת הצ'ק הייתה להבטיח את הספקַת הסחורה, והסחורה אכן סופקה, גם אם באיחור. פוסקים שונים קבעו כי ניתן לאדם לעשות 'דינא לנפשיה' (דין לעצמו), אם לאחר מכן הוא תובע בבית דין (רמ"א בשו"ע חו"מ סי' ד, והמהרי"ק שורש קסא). על כן, לוּ הנתבע היה תובע מייד לאחר מימוש צ'ק הביטחון, לא ניתן היה להוציא את הכסף מידיו לפני בירור התביעה. הט"ז (על המקום) מבאר כי גם תפיסה המוגדרת כתפיסה בעדים (דהיינו מצב שבו אדם מביא עדים ומבצע את התפיסה בעדים), אסורה במקרה שבו אינו תובע מייד בסמוך לכך בבית הדין. בענייננו, הפקדַת צ'ק הרשום בספרי הבנק היא כתפיסה בעדים, שכּן מהרישומים בדפי חשבון הבנק עולה בבירור שהנתבע הוציא מהתובע סך ש"ח. על כן הוצאַת הכסף נחשבת 70,000 של גזֵלה, ואין בכוחה של תפיסה זו להעמיד את הנתבע בגדר מוחזק. מכאן שעליו להשיב מיידית את הכסף לתובעים, בעיקר שאין בידו להוכיח את טענתו על הפגם בסחורה. התובעים סיפקו לנתבע ארון פיצוי על האיחור – נוסף עקב האיחור במסירת ההזמנה, אולם לא ציינו אם הארון ניתן חינם או בתשלום מופחת. נראה שיש לחייב את הנתבע על ארון זה כיוון שאין דרך נגרים לתת מתנות, והיה על הנתבע לברר זאת מולם מפורשות. כך עולה מדברי הר"ן במסכת נדרים לג: שהביא את דעת הרשב"א אשר לפיה כל המהנה את חבירו יכול לתבוע ממנו מה שמהנהו (תשובות הרדב"ז ס' תרטו). סיכום נטל ההוכחה במקרה דנן הוא על רוכש הארון, ועליו להוכיח כי קיבל ארון מותלע. כמו כן, הוא לא היה רשאי לפדות את צ'ק הביטחון אלא אם כן תבע בבית דין. בענייננו, גם לוּ היה תובע לא היה הדבר מסייע לו, שהרי מימוש צ'ק הביטחון בבנק מהווה מימוש בעדים האסור אם לא פנה מייד לבית דין. בשולי הדברים נפסק כי המהנה את חבירו ולא אמר אם בשכר או לא, יש לבחון את אופי המהנה, ובמקרה דנן אין סיבה לחשוב שנגר מקצועי עושה את עבודתו חינם. 2027 תיק מספר ניתן ביום כ"ב אדר ב' תשס"ג פורסם באתר 'פסקים': ht tps : / /www. psak im. org / Psak im/ File/2027#ogen3 17 עשיית דין עצמית בשל פגם/טעות בַּמֶּכֶר 10
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==